פעם ראשונה ברומניה
6 ימים ברומניה, בהם שילבנו טיול עירוני נינוח עם טיולי טבע ואתגר מהממים ומגוונים
פעם כשהייתי שומעת את השם "רומניה", היו עולות לי בראש תמונות של קרחות יער, שיירות צוענים מאובקות, ודובים אומללים מרקדים. ולכן, כשהציעו לי ליסוע לטיול ברומניה, עיקמתי את הפנים וחיפשתי יעדים אחרים. אבל ההמלצות החמות שהמשכתי לשמוע מהרבה אנשים בשילוב עם המחיר הנוח של הטיסות גרמו לי לשנות את דעתי וכך ביולי 2016, התקבצנו לנו 3 זוגות וטסנו לטיול של שבוע באזור הקרפטים ברומניה.
לקחנו טיסת ערב לבוקרשט והזמנו חדרים בעיירה ליד שדה התעופה. לא חיפשנו מלון מפואר או מפנק, רק מקום להניח את הראש עד הבוקר, מצאנו כזה בבוקינג יחסית בקלות. שאטל של המלון אסף אותנו מהשדה ותוך כמה דקות נסיעה כבר היינו במלון. מאחר והגענו בסביבות 22:00 התפזרנו לחדרים והלכנו לישון.
יום שני 11/7/16
בבוקר, השאטל של המלון הקפיץ אותנו לחברת השכרת הרכבים, לקחנו שתי מכוניות ויצאנו לדרך לכיוון בראשוב. בדרך, עצרנו בתחנת דלק לקפה וארוחת בוקר קלה והצטיידנו במים וצ'ופרים להמשך היום.
לקראת הצהריים הגענו לכפר קטן בשם Timişu de Jos שממוקם כרבע שעה נסיעה מבראשוב. בכפר נמצא פנסיון בשם Complex 3 Stejari ושם התמקמנו לארבעת הלילות הבאים. אחרי שקיבלנו את החדרים היפים והמרווחים, נסענו למסלול 7 הסולמות שנמצא ממש בכניסה לכפר.
הגענו בשעת צהריים מאוחרת, מזג האוויר היה נהדר ומצב הרוח היה נפלא וללא עיכובים נוספים התחלנו לצעוד. הדרך יוצאת מהחניון ומתחילה בעלייה מתונה בשביל מסודר עד הכניסה לפארק עצמו.
בתוך הפארק הלכנו לאורך השביל המסומן שנמצא ברובו בתוך יער, אחרי כעשרים דקות התחיל החלק של הסולמות. טיפסנו על 7 סולמות בגבהים שונים, חלקם עוברים ממש ליד המים הזורמים כך שלפעמים המים משפריצים קצת על הסולם והופכים אותו לחלקלק. החלק הזה של הטיול מהחנייה כולל הסולמות לקח לנו כשעתיים.
בדרך חזרה, ממש ליד הכניסה למסלול הסולמות, יש דוכן קטן שבו אפשר לשכור ציוד למסלול האומגות. למזלנו הוא עדיין היה פתוח (נסגר בסביבות 17:00, תלוי בעונה). שכרנו רתמות סנפלינג, קיבלנו הדרכה קצרה ברומנית, ונשלחנו לבדנו למסלול אתגרי ומלהיב שכלל סדרה של אומגות בגבהים שונים, חלקן קצרצרות, חלקן ארוכות, חלקן פשוטות וחלקן מלחיצות. הגענו חזרה לתחילת המסלול עם הרבה אדרנלין – היה כיף אמיתי.
המסלול כולו עם ההפסקות, הריגושים והצילומים לקח לנו 4-5 שעות. יש לציין שהאזור של הסולמות הוא בתשלום והאומגות בתשלום נוסף. כדאי לדעת גם שלא תמיד עמדת האומגות פתוחה. ניתן לחזור ברגל באותה דרך שעולים במידה ועמדת האומגות סגורה או שפשוט לא מעוניינים.
בדרך לחניה כולנו הסכמנו שהמסלול היה מדהים – גם ירוק ויפה וגם מאוד מגוון. חזרנו לפנסיון למקלחת טובה וארוחת ערב נחמדה.
יום שלישי 12/7/16
את היום השני לטיול, החלטנו להעביר בפארק הבוצ'ץ, שנמצא כעשרים דקות נסיעה מהמלון. כך שבסביבות השעה 10 בבוקר, אחרי ארוחת בוקר שנמשכה הרבה יותר זמן ממה שרצינו, והיתה הרבה פחות טעימה ממה שקיווינו, נסענו לעיירה התיירותית, סינאיה.
הידעת?
שמה של העיר סינאיה ניתן לה על שם הר סיני. בשנת 1690, מייסד העיר ביקר במנזר סנטה קטרינה שבחצי האי סיני. עם שובו לרומניה בנה את מנזר סינאיה ומסביבו צמחה העיר
החנינו את הרכבים ליד תחנת Busteni-Babele Cable car, קנינו כרטיסים והצטרפנו לעשרות אנשים שחיכו בתור לרכבל. התור התקדם באיטיות רבה אבל בצורה סבלנית ומסודרת וכעבור שעה וחצי הגיע סוף סוף תורנו לעלות לבקתת ה"בבלה" Cabana Babele. שמועות אומרות שמי שלא נתקע בארוחת הבוקר של המלון ויגיע לפני 10 בבוקר, יעלה לרכבל בלי תור מצד שני גם שמענו שבשיא העונה התור עוד יותר ארוך. מבחינתנו ההמתנה הייתה ארוכה אך נעימה והנסיעה ברכבל והנופים למעלה הצדיקו אותה.
כשמגיעים לבקתה יש אופציה למספר מסלולים באורך שונה וברמת קושי שונה. ליד הבקתה, יש את האבנים הגדולות שבגללן קיבלה הבקתה את השם "בבלה"" שמשמעו סבתא. לדעת הרומנים, האבנים מזכירות סבתות שעומדות בכפר ומרכלות ולכן ככה הם קוראים לאתר. אני חשבתי לעצמי שהסבתות שלי בכלל לא נראות ככה, מצד שני הן לא רומניות. סבתות או לא סבתות – האתר מאוד יפה.
הסתובבנו קצת באזור הבקתה ואז הלכנו לתצפית הצלב Heroes' Cross on Caraiman Peak, הנוף מאזור הצלב משקיף על עמק פרחובה הצר, בו נמצאת סינאייה וגם הכפר שלנו ובקצהו העיר בראשוב. המראה מהמם
את הדרך חזרה לבקתה ולרכבל בחרנו לעשות בשביל Brana Mare שהולך לאורך המצוק, זו דרך שמעט מאוד מטיילים מכירים או בוחרים ללכת בה, כך שהיינו לבד על השביל. תכ'לס, שמחנו להתרחק מהמוני המטיילים שהפריעו לנו להצטלם ולהנות. הדרך היתה יפהיפיה וירוקה עם נוף מדהים אל העמק, לקראת סוף המסלול. בעודנו הולכים עברנו ליד בקתה נוספת בשם Cabana Caraiman, כשאנחנו עברנו היא הייתה סגורה, אבל יתכן שבעונה יותר עמוסה היא פתוחה ללינה או להפסקת אוכל.
הדרך הזו מהממת ביופיה, אבל גם עוברת לאורך המצוק ומתוחזקת פחות מהדרך הראשית, כשאנחנו הלכנו בה, היו חלקים הרוסים בשביל ונאלצנו לחצות על דרדרת, לפחדנית כמוני, זה היה קצת מלחיץ ומאתגר. למרות החשש האישי שלי, אני מאוד ממליצה על הטיול – רק לכו בזהירות.
כשהגענו חזרה לבקתה, שמחנו לגלות, שכמעט ואין תור לרכבל חזרה למטה. חזרנו למלון למנוחת אחר הצהריים. בסביבות שבע יצאנו לארוחת ערב בסינאייה במסעדת forest – מסעדת בשרים שהומלצה לנו עוד בארץ, לאוכלי הבשר היה טעים מאוד וגם לצמחונים בחבורה היה מה לאכול.
יום רביעי 13/7/16
ביום השלישי של הטיול, החלטנו לעשות הפוגה מטיולי הטבע וליסוע לבראשוב לטיול עירוני נינוח. ארוחת הבוקר, שוב, נמשכה המון זמן. כנראה שהרומנים (לפחות במלון הזה) הם לא אנשים של בוקר. הצוות התנהל בעצלתיים ולקח להם נצח להכין חביתה ללא תוספות, על חוסר היעילות הם פיצו בנחמדות רבה.
אחרי הארוחה, נסענו לבראשוב. החנינו את הרכבים ליד הכנסיה השחורה Biserica Neagră Brașov והתחלנו לשוטט בסימטאות העיר העתיקה.
הכנסייה השחורה והרחבה הענקית לידה
הידעת?
הכנסייה השחורה נבנתה ב1477 על ידי גרמנים לותרנים, בשנת 1689 במהלך קרב בין הטורקים לנוצרים היא נשרפה וקירותיה השחירו ומאז קוראים לה הכנסיה השחורה.
עלינו ברכבל Telecabina Tampa לפארק טמפה (Tampa) הנמצא צמוד לעיר העתיקה, הסתובבנו קצת למעלה, השקפנו על נופי העיר וירדנו ברגל בשביל החוזר לעיר. (ירידה נינוחה של כשעה בתוך חורשה מוצלת).
פארק טמפה – תצפית על בראשוב
כשהגענו למטה כבר היה 14:00 בצהריים והיה חם מאוד. המשכנו להסתובב עוד קצת, בסימטאות הצרות והציוריות של העיר, עברנו ליד בית הכנסת העתיק (שהיה סגור), אכלנו ארוחת צהריים קלה במסעדה איטלקית Dei Frati, וכשמיצינו את השוטטות, חזרנו למלון לנוח ולהתאושש מהחום של העיר. לפנות ערב חזרנו לבראשוב לארוחת ערב טעימה ונעימה, במסעדת Deane's שבמדרחוב של העיר.
פארק טמפה מתנשא מעל סימטאות העיר העתיקה
יום חמישי 14/7/16
כבר מהארץ תיכננו לנו, יומיים של טיול אתגרי מודרך באזור הבוצ'ץ, עם המדריכים המקסימים כריסטינה ובוגדן (דרך חברת "דרכי הברזל"). קבענו להפגש בתשע בבוקר בכפר בראן (Bran).
לדרך יצאנו כבר בשבע בבוקר, למרות שקבענו להפגש רק ב9:00, כריסטינה הפצירה בנו להקדים לצאת כדי לא להתקע בפקקים של בראשוב. לאור הנסיון של הימים האחרונים, החלטנו שזה ממש בסדר לוותר על ארוחת הבוקר של המלון.
הגענו לבראן, בסביבות שמונה ומצאנו בית קפה לארוחת בוקר, שם חיכינו שכריסטינה ובוגדן יגיעו למקום. בסביבות תשע הם אכן הגיעו ואחרי שיחת הכרות קצרה וקפה משותף, נסענו לנקודת ההתחלה של מסלול סנפלינג בקרבת הכפר.
אני לא יודעת איך מדריכים אחרים פועלים ברומניה, אבל כריסטינה ובוגדן מאוד מקצועיים וזהירים, שניהם היו בעברם חלק מצוותי החילוץ של רומניה וכמובן גם בעלי הכשרה רפואית (חובשים). בתחילת המסלול, כל אחד מאיתנו קיבל סרבל, קסדה ומגפיים, עברנו תדריך בטיחות ויצאנו לדרך
וכך שמחים ונרגשים גלשנו לנו בסדרה של מפלים, לאורך ערוץ צר ומבודד במשך כשלוש שעות. בהתחלה (חלקנו, כלומר אני) היינו קצת מגושמים, אך בהדרגה המיומנות השתכללה והכל הפך זורם וחינני יותר. למזלנו או שאולי זה היה מתוכנן, המפלים הארוכים והמאתגרים יותר מבחינה טכנית, היו לקראת הסוף.
המסלול הסתיים בכפר קטן ויפה, נראה שהקדמה המערבית לא הגיעה אליו ובחצרות רבות ראינו עדויות לייצור אוכל מקומי, מכוניות ישנות, גינת ירק, תרנגולות ועיזים. בקצה הכפר מצאנו קיוסק קטן, ובו התיישבנו לזלול גלידה בזמן שהנהגים דאגו להקפצת המכוניות שהמתינו בתחילת המסלול.
משם נסענו, כולנו, כעשר דקות לשיחת סיכום יום ליד ערוץ נחל מדהים ביופיו. בוגדן וכריסטינה ביקשו לשמוע את חוות דעתנו על המסלול, מה היה קשה לנו ובמה הם יכולים לשפר. הם גם סיפרו לנו קצת על החיים ברומניה.
הופתענו לשמוע שהם נסעו עשר שעות כדי להגיע בזמן לטיול שלנו, גם כי הם גרים ממש רחוק, אבל גם בגלל שהייתה להם תקלה ברכב ולכן למרות שתכננו להגיע יום קודם ולישון אצל חברים, בפועל הם בילו את רוב הלילה בנסיעה.
אחרי סיפור התלאות שלהם הערכתי עוד יותר את המקצועיות והנחמדות שלהם. אם אני לא ישנה כל הלילה, אני מאוד לא נחמדה ובהחלט לא מומלץ לטייל איתי. אחרי הסיכומים, סיכמנו את נקודת המפגש ליום הבא וחזרנו למלון מותשים אך מאוד מרוצים.
יום שישי 15/7/16
את הצ'ק אאוט עשינו כבר בלילה לפני, ושוב ויתרנו על ארוחת הבוקר של המלון. כי גם ביום הזה היה צורך לצאת מוקדם. נקודת המפגש שלנו נקבעה למלון פאשטרה, Hotel Peștera, בלב שמורת הבוצ'ץ. עצרנו בסינאיה כדי להצטייד בארוחת בוקר וצהריים והמשכנו בנסיעה. הדרך לא פשוטה בכלל, כביש צר ומתפתל ביערות האינסופיים, אבל בסביבות תשע כבר הגענו מוכנים לעוד יום טיול מאתגר.
רגע לפני שיצאנו לדרך, ממש ליד מלון פאשטרה
כריסטינה ובוגדן כבר המתינו לנו בחניה, לטיול הזה לא היה צורך בביגוד מיוחד, ולכן תוך כמה דקות כבר יצאנו לנו לדרך. הדרך החלה על שביל מאוד מסודר ביער אלפיני מרשים, אבל מהר מאוד, בנקודה שנראתה מקרית לחלוטין, ירדנו מהשביל והתחלנו להתקדם בתוך שביל עיזים נטוש מוקף בצמחיה פראית.
להגברת תחושת ההישרדות, תרמה העובדה שבוגדן הלך לפנינו ושרק עם המשרוקית נגד דובים שלו, אני מודה שהסתכלנו עליו בתימהון (מלווה בחשש קל) וחשבנו שכל העסק קצת מגוחך אבל להגנתה של המשרוקית – לא נתקלנו בדובים בכלל.
השביל היה מאוד מגוון ומאתגר – פילסנו דרך בצמחיה פראית, חצינו נחל זורם, זחלנו במערה קצרצרה, נעזרנו בחבלים כדי להתקדם ולאחר כשלוש שעות הגענו לכרי דשא במעלה ההר.
על הפסגה עצרנו להפסקת אוכל קצרה, ישבנו בכייף ונישנשנו את המאפים שקנינו בבוקר. אבל בוגדן עמד והביט אל השמים בפנים מודאגות וקודרות ולאחר כעשר דקות הודיע לנו שחייבים להתקפל ולרדת מההר בזריזות כי סופת גשם וברקים בדרכה אלינו.
ארזנו את האוכל והשתייה והתחלנו לרדת מההר, עדיין עייפים מהעלייה המאתגרת. כמה דקות לתוך הירידה, ממש כפי שבוגדן חזה, החלה רוח קרה, השמיים הקדירו וזרזיפי גשם עפו באוויר, לבשנו את המעילים תוך כדי הליכה והרחבנו את הצעדים.
חמש דקות אחרי שהגענו לרכבים, נפתחו ארובות השמיים וגשם זלעפות ירד עלינו בעוצמות שלא מוכרות לנו מהארץ. את מילות הסיכום ואת הפרידה המרגשת מבוגדן וכריסטינה עשינו עם מטריות, לא ארחיב לגבי מה שנאמר שם אבל בשורה התחתונה – הבטחנו לחזור שוב (ספויילר – קיימנו את ההבטחה).
לדעתי, גם למי שלא קובע טיול מודרך, מומלץ להגיע לאזור של מלון פשטרה, כדי להסתובב באזור הירוק והקסום (וכמובן לא לרד מהדרכים המסומנות ללא הדרכה ומשרוקית נגד דובים) או כדי לעלות ברכבל שעולה לאותם אזורים אליהם הגענו דרך סינאייה, אך בלי התור של השעה וחצי (כמובן שאין לשכוח שהנסיעה לשם בעצמה לוקחת לפחות שעה).
אחרי שסיימנו עם הפרידות, נסענו לבוקרשט כדי לישון שם את הלילה האחרון. התמקמנו במלון שקיבל המון המלצות Hotel Christina, התענגנו על החדרים המפנקים ועל כורסאות המסג' בלובי.
יום שבת 16/7/16
חצי היום האחרון של הטיול. אחרי ארוחת בוקר מעולה במלון, יצאנו להסתובב קצת ברחובות בוקרשט. הגענו לארמון הפרלמנט ולמשכן אומנוית הבמה (האטנאום הרומני) וכל מה שמסביב. היה חם מאוד כך שאחרי כשעתיים חזרנו למלון.
הידעת?
השם בוקרשט נרשם לראשונה בהיסטוריה בשנת 1459 כמקום מושבו של השליט "ולאד המשפד" המוכר לנו מהספרים והסרטים כרוזן דרקולה
מאחר והמסעדה במלון קיבלה ביקורות מעולות, החלטנו לאכול בה ארוחת צהריים. ההמלצות התגלו כנכונות הארוחה הייתה נהדרת והייתה סיום מצוין לטיול. שבעים ומרוצים נפרדנו לשלום ממנהל המלון ונסענו לשדה התעופה לטיסה חזרה לארץ.
אולי בגלל שהיינו עייפים מהטיולים של הימים הקודמים או אולי בגלל שהיינו מוגבלים בזמן, לא ממש התחברנו לטיול העירוני בבוקרשט, אני לא יודעת מה הסיבה אבל כדי לתת לעיר הזדמנות הוגנת נראה לי שננסה להגיע אליה שוב בעתיד.
אוכל ולינה
מלונות:
3 Stejari, Strada Colonel Kiss Sándor 102, Timișu de Jos
Hotel Christina, Strada Ion Slătineanu, București
:מסעדות
Forest, Calea Codrului 11-15, Sinaia
Deane's, Strada Republicii 19, Brașov
Dei Frati, Piața George Enescu, Brașov
אתרים שביקרנו:
Canionul Șapte Scări (7 Stairs Canyon) – Timișu de Jos
Busteni-Babele Cable car Strada Telecabinei 52, Bușteni
Heroes' Cross on Caraiman
Biserica Neagră, Curtea Honterus, Brașov
Telecabina Tampa, Aleea Tiberiu Brediceanu, Brașov,
Hotel Peștera, Str. Orzea, Moroeni
הפוסט סגור לתגובות