כריסטמס בצפון איטליה 2019
רגע לפני הכריסטמס נסענו לצפון איטליה לטיול ששילב מצד אחד את אווירת החג והפינוקים שיש לאזור להציע ומצד שני מסלולי טבע אתגריים
"בא לכם לבוא בעוד שבועיים לוילה שלי בלדרו?" הרעים יאיר בקולו הרדיופוני. "ברור!… איפה זה לדרו?" עניתי מייד.
כך קרה, שבתחילת דצמבר 2019, נסענו לצפון איטליה והתארחנו בוילה ג'מה מרחק של עשרים דקות נסיעה מהעיירה ריבה דה לה גארדה.
שותפינו להרפתקה היו חברינו, יוסי ויאיר, בעלי חברת "דרכי הברזל" איתם אנחנו יוצאים כל כמה חודשים להרפתקה באירופה. הפעם בתכנון – טיול כריסטמס בצפון איטליה משולב במה שיש לאזור להציע
הוילה, בבעלותו של יאיר, נמצאת בכפר פיאבה דה לדרו – כפר קטן, מהמם ואותנטי למרגלות אגם לדרו. מרבית התושבים עוזבים את הכפר בחורף ויורדים למחוזות הנמוכים והחמים יותר. בתחילת דצמבר ניתן היה לראות בצורה מאוד ברורה מי נשאר בכפר לפי העשן שעלה מארובות הבתים.
הגענו לצפון איטליה ביום שלישי אחר הצהריים בטיסה של איזי ג'ט לונציה, שכרנו אוטו ומיד נסענו לכפר. בתחילת דצמבר כבר בשעה ארבע אחר הצהריים, מתחיל להחשיך ולכן את השעתיים וחצי נסיעה לכפר נאלצנו לעשות בחושך. בהתחלה הנסיעה היתה חלקה, אבל ברגע שירדנו מהכביש הראשי הגענו לכביש צר ומתפתל, ללא תאורה מלבד פנסי הרכב, כך שקצב הנסיעה שלנו ירד משמעותית. כמובן שהמקומיים עקפו אותנו במהירות מסחררת, ללא התייחסות מיוחדת לסיבובים או לרכבים שבאים ממול. הנסיעה לא היתה קלה אבל כבר ראינו כבישים גרועים מאלה למשל באירלנד (לכתבה על אירלנד לחץ כאן).
יוסי ויאיר הגיעו כבר ביום ראשון ולכן מייד כשהגענו לכפר בסביבות תשע בערב, יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה מקומית Osteria La Torre, מסעדה חביבה אך לא יותר.
כשחזרנו לוילה, הטמפרטורה בחוץ נשקה לאפס מעלות, מלמטה. למזלנו, בעונה הזו, האש באח בוערת 24 שעות ביממה ובשילוב עם כל המזגנים בתוך הבית היה חמים ונעים.
וילה ג'מה בכפר Pieve di Ledro
יום רביעי
ברביעי בבוקר, אחרי ארוחת בוקר ביתית בוילה, יצאנו לטיולון טבע קצרצר שנקרא "הטיפוס לפסגת מונט סטיבו", (Monte Stivo) במטרה לראות שלג בפסגות ההרים ותצפית יפה על האזור. התיאור נשמע קליל ונחמד, אז זרמנו.
"יוסי, הבטחת לנו טיול כריסטמס" אמרתי, תוך שאני נאבקת שלא להדרדר במורד התלול והמושלג. "ואיפה היין החם שלי?" התמרמר דן כששתה מים מהבקבוק.
הטיול הקצרצר התגלה כטיפוס ארוך וקשה בשלג, כנראה שהיינו צריכים להבין את זה מהשם של הטיול, אבל, היי יצאנו לחופשה והמוח נשאר בבית כך שהתובנה הגיעה רק אחרי כחצי שעה של עליה מתונה , כשעצרנו לנעול את סנדלי השלג והתחלנו לטפס ישירות לפסגה. למזלו של יוסי, הנוף מלמעלה היה שווה את הדם, היזע והדמעות ששפכנו בדרך וגם את השרירים התפוסים של יום אחרי. סה"כ הטיול ארך כשש וחצי שעות.
ארוחת ערב בינונית לטעמי, אכלנו ב Pizzeria Ristorante alla Pace שבעיירה ארקו
הידעת?
בשנת 1889 מלכת איטליה, מרגריטה מסבויה, התאהבה בפיצה המורכבת מצבעי דגל איטליה (אדום ירוק ולבן) עם עגבניות, ריחן וגבינה ועל כן נקראת הפיצה "פיצה מרגריטה"
יום חמישי
את יום חמישי פתחנו בארוחת בוקר מוצלחת ב – Bar Cafè Centrale שבארקו ומייד אחר כך עלינו ברגל לטירה המשקיפה על האזור Castello di Arco. בניגוד ליום הקודם, זה באמת היה טיול קליל והטירה קסומה. בעונה זו של השנה מזג האוויר היה קריר ונעים והיינו כמעט לבד במתחם. מה שלמדנו על הטירה של ארקו, זה שאף אחד לא יודע מתי היא נבנתה, אך לפי ממצאים היסטוריונים, אלוהים יודע למה הכוונה במונח הזה, יודעים שבשנת 1000 לספירה היא כבר היתה בנויה.
כשסיימנו הספקנו להסתובב קצת במדרחוב של ארקו לפני שהעיירה נסגרה וכולם פרשו לסיאסטה הקבועה שלהם.
הידעת?
באיטליה, בדומה לספרד בשעה אחת בצהריים סוגרים את החנויות ועושים שנ"צ ארצי, אולי שווה ללמוד מהם משהו?
רחובות ארקו ריקים בצהריים
ארוחת ערב אכלנו במסעדת השף של חוות Madonna delle vittorie. בעלת הבית שטיילה איתנו במונטה סטיבו הזמינה אותנו להגיע לחווה ולהתרשם מהפעילות שם. האוכל היה טעים מאוד ולכן קבענו לנו גם טעימות יין לבוקר שאחרי.
יום שישי
כפי שנאמר, לבוקר זה נקבע לנו סיור בחוות Madonna delle vittorie. התייצבנו ב11 בבוקר בחווה. השמיים היו כחולים ללא ענן אך השמש החורפית לא הצליחה לגבור על הרוחות הקפואות שנשבו עלינו ואנחנו התכרבלנו עמוק בתוך המעיל, הכובע והכפפות בזמן שסיירנו בחווה. השקפנו על הכרמים והמטעים וקיבלנו הסברים על בית הבד ומיד אחר כך נכנסנו למרתף היין. אחרי ששמענו סיפורים על התהליך ועל ההיסטוריה של המקום, הגענו לדבר האמיתי – טעימות יין מלוות בלחם ונקניקים של החווה. טעמנו וטעמנו וטעמנו אני לא כל כך זוכרת מה קרה אחר כך…. יוסי שר לנו באיטלקית והיה נדמה לי שראיתי את דן שותה דלק מברז התדלוק?
סתם, היה מאוד טעים והאוירה היתה מצוינת. מאוד התלהבנו מחנות המפעל בה, אכן, ניתן לקנות יין מברז תידלוק! ממש כמו בתחנת דלק, רק להביא מיכל ולמלא. היין טעים למדי והמחיר – פחות מליטר דלק. מאחר והסיור ניתן לנו כמתנת ידידות מבעלת המקום. קנינו את אחד מהבלנדים האיכותיים של היקב, כדי להביע את הערכתנו.
מצחקקים ונטולי דאגות נסענו לעיירה ריבה דל לה גארדה, הסתובבנו קצת בטיילת היפה שלהם, לכבוד הכריסטמס היו דוכני אוכל נחמדים אז טעמנו מהמבחר.
לקראת השעה שלוש, המשכנו ליעד המפנק הבא של היום. ספא שיאיר מכיר מביקורים קודמים. הספא נמצא במלון Hotel San Giacomo. כחצי שעה נסיעה מארקו, והוא מאוד יפה.
יש בספא שלושה אזורים של רחצה וסאונות ובנוסף בריכה חיצונית. יש אפשרות גם למסאג'ים בתיאום מראש. ביום שהגענו היתה תקלה ומי הבריכות לא היו מספיק חמים ולכן אני לא יכולה להגיד עד כמה הוא מומלץ. עלות כ20 יורו לשעתיים לא כולל המסאג', כן כולל מגבת וחלוק, נעלי בית ולוקר וכמובן מקלחת.
לפנות ערב הגענו חזרה למרכז ארקו והסתובבנו קצת בין דוכני הכריסטמס שנפתחו לכבוד סוף השבוע. כשהחושך יורד וכל האורות נדלקים, העיירה הקטנה הופכת לשמחה וחגיגית
יום שבת
בוקר שבת, אחרי שני ימים רגועים. יוסי קבע לנו מסלול ויה פראטה באזור. בחוץ היה קר ורוח וההערכה היתה שהמסלול יימשך כ6 שעות. ויה פראטה – דרך ברזל, זה מסלול אתגרי שעובר על ובין מצוקים. מסלול שדורש קצת קואורדינציה, כוח ידיים והעדר פחד גבהים אך מתגמל באדרנלין גבוה ונופים נפלאים. בשלב הזה הבנתי שלא מתאים לי להיות תלויה על מצוקים במשך 6 שעות והחלטתי להעביר יום רגוע לבדי בכפר.
מסלול ויה פראטה מעל ארקו
הבנים יצאו לדרך ואני התלבשתי היטב והלכתי לסופר לקנות לעצמי ארוחת בוקר. שוטטתי קצת בין הבתים ועל גדת האגם עד שהקור הכריע אותי. את שארית הזמן העברתי בבטלה ובהייה בנוף הנשקף מהחלון. בסופו של דבר הבנים חזרו ממש מהר, המסלול לקח להם פחות משעתיים.
מיום ליום הכפר קפא יותר ויותר
מאחר ובאותו הלילה יוסי ויאיר טסו לארץ, יצאנו לארוחת ערב חגיגית בכפר הסמוך במסעדת Baita Santa Lucia da Fritz כדאי לשים לב שבעונה הזו, באזור הכפרי, לא כל המסעדות פתוחות לקהל מדי יום ולכן יש לברר לפני שמגיעים.
יום ראשון
יום ראשון, קמנו בנחת. יוסי ויאיר כבר היו על הטיסה מברגמו לארץ. ארזנו, פינינו את המקרר, סגרנו וכיבינו הכל. דבר ראשון נסענו לנקודת תצפית יפה שנקראת Regina Mundi שמשקיפה על אגם גארדה והעמק.
הידעת?
אגם גארדה הוא האגם הגדול ביותר באיטליה שטחו כ370 קמ"ר, (פי שניים מהכנרת שלנו) והוא אחד היעדים הפופולריים ביותר באיטליה
המשכנו לעיר הקרובה – Rovereto. מצאנו חניה בקרבת העיר העתיקה, ביום ראשון החניה חינם כך שנחסך לנו הצורך במטבעות ומדחנים. שני דברים היו בתכנית שלנו. שוק הכריסטמס המקומי וחנות הקפה של משפחת Bontadi (בונטדי). הקפה הזה הוא מותג קפה אזורי ותיק מאוד וקיווינו להכנס למוזיאון הקפה שלהם. התקווה נכזבה כי המוזיאון סגור בימי ראשון אך טעמנו בבית הקפה שתיים מהתערובות הייחודיות שלהם וקנינו קצת הביתה.
אחרי הקפה שוטטנו ברחובות ובין הדוכנים. השוק לא מאוד גדול ולא מאוד עשיר באפשרויות אבל יין חם וטעים מצאנו וכך גם אוכל ומשקה שוקולד חם – כל אלו ביחד הפכו את השיטוט שלנו לנעים וטעים.
כשמיצינו את העיירה חזרנו לרכב ונסענו ישירות למלון שלנו בונציה. מאחר והגענו עם רכב, בחרנו לנו במלון הילטון גארדן אין שברובע מאסטרה. למלון חניה גדולה חופשית וממש בחזית שלו יש אוטובוס לתוך האזור התיירותי של ונציה ולמי שצריך, גם לשדה התעופה. בערב יצאנו להסתובב באזור המרכזי של מאסטרה. לא היה מעניין כל כך, אז חזרנו למלון לארוחת ערב סבירה והלכנו לישון.
יום שני
בבוקר האחרון שלנו לטיול, למרות האזהרות לגבי הצפיפות, האיכות והיוקר בעיר התיירותית. החלטנו לאכול ארוחת בוקר וצהריים בונציה. ירדנו לתחנת האוטובוס וכעבור מספר דקות הוא כבר הגיע. (האוטובוס עובר כל כרבע שעה) תוך חמש דקות נסיעה הגענו לתחנת ונציה סנטה לוצ'יה. דבר ראשון עצרנו לקפה ומאפה, ורק אז היינו מוכנים להתחיל את היום.
אני עוצרת פה כדי לשפוך אור על אופי הטיול העירוני שלנו, כשאחד מהמשתתפים, לא אציין מי זה, אוהב טיולי טבע ואתגר וקצת פחות שם לב להבדל בין רחוב כזה או אחר. על המפה סומנו מספר יעדים, ומרגע שיצאנו לכיוון היתה לו מטרה ברורה – להגיע ליעדים, כמה שיותר מהר וביעילות המירבית. לעומתו, השותפה לטיול שמאוד אוהבת טיולי טבע ואתגר, אבל גם נוטה להתלהב מחלונות מיוחדים, רחובות צרים וצבעוניים, אוהבת להכנס לחנויות ולהסתכל על הסחורה המקומית, להתבונן באנשים וללמוד מה הם עושים שם. כך יצא שהטיול העירוני שלנו התאפיין במבט לא מרוצה על פניו של דן בעודי משוטטת, או התנשפויות שלי בעודי רצה אחרי דן.
יצאנו מבית הקפה והתחלנו ללכת לכיוון כיכר סן מרקו, בדרך צילמנו, התברברנו ושוב צילמנו ושוב התברברנו. לשמחתנו, בגלל העונה (תחילת החורף) ואחרי הצפות קשות שהעיר ספגה שבוע לפני, העיר היתה ריקה מתיירים. הגענו לכיכר סן מרקו ושוטטנו ברחבה העצומה והריקה להנאתנו. עברנו ליד כמה מהאתרים המפורסמים של העיר וגם ברחובות הצדדיים, אכלנו צהריים ושתינו עוד קפה וכששבענו מכל הבחינות חזרנו לתחנת האוטובוס ולמלון.
מידע שימושי:
אוטובוס מהילטון גארדן והאזור: קו 5 או 19, מהמלון לונציה (2 תחנות), עלות יורו וחצי כיוון.
ארוחת ערב מוצלחת מאוד אכלנו ב Da Michele Pizza e Ristò – אחת הארוחות המוצלחות ביותר בטיול. פה המקום לספר שלא מאוד נהננו מהאוכל באזור, להבדיל מרומא שהייתה חגיגה קולינרית, הפעם הפסטות היו מאכזבות במקרה הטוב וגרועות במקרה הרע. הסלטים חיוורים ודלים לעומת ישראל. מנות הבשר היו יותר לטעמנו – היין היה מצוין. הארוחה האיטלקית הקלאסית הזו הייתה סיום הולם לטיול הספונטני שלנו.
יום שלישי
השכם בבוקר בשעה לא לגיטימית, השעון צילצל, התארגנו בזריזות ונסענו לשדה התעופה. בלילה חניון החזרת הרכבים היה חשוך ומבלבל והאזור שלנו היה בקומה האחרונה בקצה המרוחק, אבל הגענו ומצאנו חניה. השארנו את המפתחות בתיבה המיועדת לכך והתחלנו את המסע לטרמינל. אני כותבת מסע כי המעבר לאזור הרכבים השכורים מאוד לא אינטואיטיבי. גם כשנחתנו הלכנו לפי השילוט במעבר שנמצא בשום מקום שהוביל למעלית צדדית. בקיצור לשוכרי הרכב, תעקבו באדיקות אחרי השילוט כדי שלא תחמיצו.
בעודנו יושבים במטוס חזרה לארץ, הסכמנו שהטיול היה הצלחה גדולה. הוא סיפק הפוגה מוערכת מהיום יום, היה שילוב מוצלח בין טיולים מאתגרים ובילויים קלילים ומפנקים ואין ספק ששווקי הכריסטמס עם היין החם, הדוכנים והאורות המנצנצים הוסיפה נדבך חשוב של אווירת חג וחופש.
אוכל ולינה
לינה בכפר Pieve di Ledro :
וילה ג'מה – (פרטים אצל יאיר ברק: 050-6215657)
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1056677398030809&id=100010656759844
לינה בונציה:
לילה ראשון: Hilton Garden Inn Venice Mestre San Giuliano – מלון גדול עם מסעדה וכל השירותים הנלווים
לילה שני: Hotel Alverì Mestre-Venezia – מלון קטן ומיוחד, יותר אינטימי.
שני המלונות היו מוצלחים, ולשניהם חניה חינם צמודה אוטובוס לאזורי התיירות ולשדה התעופה
:מסעדות
Osteria La Torre, Via Vittoria, 28, 38067 Ledro TN, איטליה
מסעדה בכפר לדרו, מנות חביבות ולא גדולות, בעלי הבית מאוד נחמדים, כיבדו אותנו בלימונצ'לו משובח תוצרת בית
Madonna delle vittorie, Via Linfano, 81, 38062 Arco
מסעדת שף שהיא חלק מחווה גדולה, יקרה יותר ממסעדות מקומיות, מנות גדולות וטובות
Pizzeria Ristorante alla Pace, Via Vergolano, 42, 38062 Arco
נמצאת במדרחוב בארקו, אנחנו לא התלהבו
Bar Caffe' Pasticceria Conti D'Arco, Piazza Carlo Marchetti, 2, 38062 Arco
נמצאת במדרחוב בארקו, מנות גדולות, הרבה אפשרויות. מסעדה נחמדה
Baita Santa Lucia da Fritz – Via Santa Lucia, 36, 38067 Bezzecca
מסעדה כפרית מיוחדת, בעיקר בשרים בטעמים מיוחדים. אנחנו אהבנו
Bar Cafè Centrale, Via Bruno Galas, 2, 38062 Arco
בית קפה במדרחוב של ארקו, מגיש הכל מהכל ובכל שעות היום. אוכל בסיסי, טרי וטוב. מתאים גם למשפחות
Caffetteria Bontadi, Piazza Cesare Battisti, 14, 38068 Rovereto
אפשרות לטעום, לקנות פולים /טחון – www.bontadi.it
הספא שביקרנו בו:
Hotel San Giacomo, SP3, 8, 38060 Brentonico TN
הפוסט סגור לתגובות