אירלנד - כוכב הצפון
שבועיים באירלנד – פוסט שלישי ובו על צוקי מוהר, צפון אירלנד וחזרה לדבלין
חלק ראשון – עגלון, אלפקות והצוקים הכי יפים באירלנד
יום רביעי
ביום הזה ציפה לנו עוד יום של נסיעה. עזבנו את מחוז קרי אל היעד הבא שלנו – דולין (Doolin). אחרי חמישה ימי שמש, כשהצצנו החוצה ראינו יום חורפי ואפרורי מציץ עלינו בחזרה. סיימנו את האריזה, אספנו קפה ומאפה אחרון מהפטיסרי האהוב עלינו בקנמר Maison Gourmet ויצאנו לדרך.
הווייז לקח אותנו דרך קילרני אך בהחלטה ספונטנית החלטנו ליסוע ל –Gap of Dunloe. שלוש פעמים תכננו להגיע לנקודה המאוד מומלצת הזו ובכל פעם הנסיעות הארוכות שעשינו גרמו לנו לוותר, אבל הפעם הצלחנו.
בגלל שיצאנו מקנמר, לא הגענו מהכביש שממנו מגיעים רוב האנשים ולכן הדרך היתה ריקה ממכוניות, צרה להפליא ויפה מאוד מאוד. השמים האפורים והטפטוף החורפי שליווה את הנסיעה, תרמו לאווירה האפלולית והמכשפת של הכביש.
למרות הקור והטפטוף, החלטנו לעצור בנקודה מהממת ולרדת מהאוטו כדי לראות יותר טוב וכמובן כדי לצלם. הסתובבנו ליד הביש הצר, תפעלנו והצטלמנו, כשלפתע, מעבר לסיבוב מגיחה כרכרה רתומה לסוסים. העיניים נפקחו, הפה נפער, "וואו, איזה מראה סוריאליסטי" הרגשנו כאילו שנכנסנו לתוך אגדה של האחים גרים! המציאות הקרה טפחה לנו בפנים כשהעגלון התחיל לנזוף בנו באירית עצבנית שאנחנו חוסמים לו את המעבר. מסתבר שעצרנו (בלי לדעת) בנקודת השיא של המעבר אליה כולם מגיעים להצטלם, ורק במקרה "כולם" עדיין לא הגיעו.
כשהמשכנו לנסוע ועברנו את הסיבוב בכביש ראינו עוד די הרבה אנשים מגיעים, חלקם ברגל חלקם בכרכרות וגם מעט רכבים. כחמש דקות נסיעה מהמעבר היפה, יש חניון מסודר וממנו אפשר לצאת למעבר ברכב הפרטי, ברגל או בכרכרות (למי שמעדיף שלא לנהוג בדרך המאתגרת) עצרנו שם לכמה דקות התרעננות והמשכנו בנסיעה.
כדי לשבור את הנסיעה הארוכה לדולין, בחרנו לעצור בדרך בטירת בונארטי Bunratty Castle & Folk Park. באתר יש טירה (לא גדולה) שמורה היטב וניתן לטייל בחדרים שלה ולראות למה הם שימשו בעבר (במאה ה15).
בנוסף יש מספר בתים משוחזרים שבאים להדגים את אורח החיים באירלנד במאה ה- 19 בחלק מהבתים נמצאים אנשים לבושים בבגדי התקופה המדגימים פעיליות שונות כגון בישול, נפחות ועוד.
יש לציין שהמקום די קטן ולמרות חיבתנו העמוקה לימי הביניים וטירות מיצינו די מהר. כך שלדעתנו המקום מתאים להפסקה בנסיעה אך לא לנסיעה במיוחד.
ארוחת צהריים נחמדה אכלנו בפאב מסעדה הסמוך לטירה ונקרא Durty Nelly's בסיום הארוחה המשכנו לצימר שלנו שבישוב הקטן פנורה Fanore בקרבת דולין
יום חמישי
הקצבנו לאזור דולין שלושה לילות בצימר כך שהיו לנו שני ימי טיול מלאים. בתכנית צוקי מוהר (כמובן) ומאחר ויש לנו פה המון זמן, החלטנו לשלב גם שייט לאיי אראן ומנוחה
צוקי מוהר זה האתר המתוייר ביותר באירלנד וכל יום מגיעים אליו תיירים מכל רחבי האי. ההמלצה היא להגיע לשם השכם בבוקר לפני שההמונים מגיעים, אפשרות שפסלנו על הסף (אנחנו לא אוהבים להשכים קום) או אחר הצהריים המאוחרות כשהאוטובוסים של התיירים מפסיקים להגיע.
אנחנו החלטנו להתחיל את היום באיי אראן ולכן הפלגנו ב11 בבוקר לאי Inisheer (הקטן, הקרוב והמתוייר ביותר משלושת איי אראן). ההפלגה יוצאת מהמזח בדולין, היא נמשכת כחצי שעה ואז מקבלים שעתיים לטייל באי.
עם הגיענו לאי עטו עלינו משכירי אופניים ועגלונים המציעים סיור בעגלה לנקודות העניין המרכזיות. בחרנו בעגלון שהסביר לנו באנגלית עם מבטא אירי כבד על חיי התושבים באי
אחרי כמה דקות של נסיעה בעגלה, העגלון עצר ולתדהמתנו, ליד החוף ראינו את שרידי הטיטאניק. נרגשות ונמרצות רצנו הבנות להצטלם תוך כדי שאנחנו שרות את השיר My Heart Will Go On של סלין דיון, השמחה נקטעה כשדן איבד את הסבלנות וציין את המובן מאליו – זו לא הטיטניק!! עדיין שברי הספינה היו יפים ומרשימים, ויצאו תמונות יפות.
הידעת?
שיר הנושא של הסרט טיטאניק My Heart Will Go On אותו שרה סלין דיון, זכה באוסקר אחד, ארבעה פרסי גראמי ועוד שלל פרסים ותארים
המשכנו בסיור, הצלחנו להבין מהעגלון שלנו שגדרות האבנים האינסופיות המאפיינות את האי, נבנו כדי להפטר מהאבנים הרבות שנמצאות על האי ולא כדי לתחום מגרשים כפי שחשבנו. לסיום עצרנו למרגלות הטירה. הזמן אפשר לנו טיול קצר בטירה או ארוחת צהריים קלה. בלי היסוס בחרנו באופציה השנייה, שיחררנו את העגלון לדרכו והתמקמנו ב –Seaweed Cafe. בית קפה משפחתי ונעים עם טוסט שזכה לתואר "מלך הטוסטים של אירלנד"!
הנופים של האי אינשייר Inisheer
לחופי דולין הגענו חזרה בשעה 15:00, עדיין היה מוקדם מדי להגיע לצוקי מוהר אז חיפשנו כיצד להעביר את הזמן. בסמוך לצוקים יש חוות חיות קטנה ובה גם אלפקות. במשפחה שלנו יש חיבה מיוחדת לאלפקות ולכן החלטנו לסוע לשם. בדרך ראינו שהחניון של הצוקים עדיין עמוס לעייפה ואוטובוסים עדיין מגיעים. זה חיזק את ההחלטה שלנו לבקר קודם כל בחווה. הגענו לחווה, קנינו כרטיסי כניסה והתחלנו לשוטט. החווה בנויה מכרי דשא מגודרים כשבכל מתחם מסתובבת חיה אחרת, החווה מיועדת בעיקר למשפחות עם ילדים קטנים, מה שלא הפריע לנו להנות בעיקר מהאלפקות והלמות. יחד עם כרטיס הכניסה כל מבקר מקבל שקית להאכלת החיות, זה סיפק לנו הרבה בידור ושעשוע ואפילו רגעי אימה קלים מול תיש אגרסיבי במיוחד…
האלפקות לא הסכימו להצטלם איתנו, אז הסתפקנו בלמות
מהון להון הגיעה השעה 17:00 והחלטנו לסוע לצוקי מוהר, יש כניסה מכמה כיוונים. יש חניה מרכזית ענקית בערך באמצע הצוקים אבל מאחר והגענו מהחווה, נכנסנו לחניה צדדית יותר. (כל החניות בתשלום). הגענו לצוקים בחמש דקות הליכה והתחלנו לשוטט מצד לצד. הצוקים באמת מרשימים מאוד. לשמחתנו ההמתנה השתלמה ולא היה צפוף, ניתן היה לצלם בחופשיות
הנוף העוצמתי של צוקי מוהר
העברנו שם כשעה נעימה (למזלנו לא היתה רוח חזקה) עד שהמצלמות (וגם הבנות) קרסו בעייפות והתחננו שנפסיק. עצרנו לארוחת ערב בפאב שנחשב מומלץ ליד המעבורת בדולין, Gus O'Connor's Pub – אנחנו לא התלהבנו. וחזרנו לצימר עייפים למדי.
יום שישי
את היום השני שלנו בדולין הקדשנו למנוחה, גם כי היינו בכל היעדים, גם כי בחוץ היה אפור וגשום וגם כי עדיין לא היה לנו בטיול יום כזה והרגשנו שאנחנו זקוקים לו. החלטנו לפתוח את היום בארוחת בוקר בבית קפה בדולין, בית קפה עם השם היצירתי Doolin Café – היה נחמד מאוד
בסיום הארוחה, החלטתי פה אחד, וגררתי את כולם לביקור קצר ב – Poulnabrone Dolmen היה מאוד יפה אבל הרוח והגשם אילצו אותנו לקצר את הביקור ולרוץ בכל המהירות לאוטו. חזרנו לצימר, התחברנו לווייפיי ועברנו לראש של מנוחה
חלק שני – על בוקינג, ספונטניות והקשר שלהם לצפון אירלנד
יום שבת
ביומיים שהיינו באזור דולין, התפתח לנו משבר עם חברת Booking, אחרי דולין, תיכננו ליסוע ליומיים לגאלווי ומשם לעוד יומיים בדבלין וטיסה חזרה לארץ. אך לפתע קיבלנו הודעה מבוקינג שהלינה שהזמנו לגאלווי מבוטלת בגלל בעיה בכרטיס האשראי. כרטיס האשראי היה תקין לגמרי ולכן ניסינו לפתור את העניין מול בוקינג – ללא הצלחה!!
נוצר מצב שאנחנו נכנסים לעיר גדולה בסוף שבוע ללא לינה! בדיקה מול המלון העלתה שאנחנו יכולים להזמין מחדש את אותם החדרים בעלות קצת יותר גבוהה – לא משהו דרמטי (סתם מעצבן). פתאום הבנו שיש לנו הזדמנות לעשות שינוי במסלול, הרגשנו שיום המנוחה בדולין הספיק לנו (במקור הכוונה היתה שגאלווי תהיה באוירת חופשה) והחלטנו ליסוע לצפון אירלנד לביקור חפוז. התחברתי למצב "הכל יכולה" ובדקתי מסלולים, הבנות התעמקו בנטפליקס המקומי ודן הוריד מפות וחיפש מקומות לינה. וכך (עם אותו כרטיס אשראי ודרך בוקינג) הזמנו לילה אחד באזור הכפרי שליד לונדונדרי ולילה נוסף באזור הכפרי שליד בלפסט.
קמנו בבוקר בנחת, אכלנו ארוחת בוקר בצימר, השלמנו אריזות וסידורים ויצאנו לדרך. היעד הראשון – מרכז קניות בעיר Sligo בו מצאנו שיש חנות של "פני" (penneys זה הפריימארק של אירלנד) במקום הקניות שתוכננו בגאלווי.
לא התרחקנו הרבה מפנורה כשראינו על הדרך שילוט למפעל שוקולד. "וואו, שוקולד!", התייחסנו לשלט כאל סימן מאלוהים לעשות הפסקה ותירצנו את ההחלטה בכך שזו הזדמנות טובה לבדוק שוקולד מקומי! וכך יצא שעצרנו ב – Hazel Mountain Chocolate להפסקת קפה ועוגה עם ביקור קצרצר בחנות המפעל. המקום עם הרבה סטייל, עוגות מתוחכמות עם טעמים לא סטנדרטיים וקפה טוב, לא מצדיק נסיעה במיוחד אבל מתאים מאוד אם הוא בדרך.
אחרי שסיימנו עם כל המתוק הזה היה לנו את הכוח להמשיך ישירות עד סליגו. הקדשנו שעתיים לקניות סיבוב בטיילת וארוחת צהריים במסעדה איטלקית (RUGANTINO לא מומלצת), הצטיידנו במצרכים לארוחת ערב כולל עוגה מצוינת שמצאנו בפטיסרי מקומי Le Fournil. בסביבות 17:00 הגענו לצימר שהיה מאוד יפה ומאובזר, אך מתאים רק כתחנת ביניים מאחר והוא מרוחק מערים גדולות ונקודות עניין
יום ראשון
השכם בבוקר (כלומר ב9) יצאנו לכיוון סוללת הענק Giants Causeway. הגענו בסביבות 11 בבוקר, החנייה היתה עדיין יחסית ריקה. יש להם "פטנט" שאם אתה מחנה בחניון שלהם, אתה מחוייב לקנות כרטיסי כניסה לאתר. כשבפועל אין חנייה אחרת במרחק סביר מהאתר, כך שאין כל כך ברירה אחרת. החננו ונכנסנו למרכז המבקרים הגדול. קנינו כרטיסים ויצאנו ברגל לשמורה. עם הכרטיסים מקבלים גם אוזניות עם הסברים על נקודות בדרך. אצלנו היתה האזנה חלקית בלבד (כמו תמיד במשפחה הזו) כך יצא ש"הבנו" שגבעה קטנה בדרך היא בעצם גמל שהגיע מארץ הקודש – נשמע הגיוני? אם לא, אתם מוזמנים להאזין לבד.
סוללת הענק Giants Causeway
הדרך עוברת לאורך החוף והיא יפה מאוד. אחרי כעשרים דקות הליכה נינוחה, תמונות ועצירה בנקודות עניין הגענו לסוללה. אכן מקום מיוחד ויפה, הבעיה היחידה היא עומס המבקרים במקום. זו הפעם הראשונה שהרגשנו צפיפות וקושי להצטלם וגם הפעם הראשונה (והאחרונה) שפגשנו בטיול קבוצה מאורגנת מישראל או ישראלים בכלל. לאתר ניתן להגיע גם באוטובוס שנוסע כל רבע שעה בעלות של כפאונד וחצי או 2 יורו.
הידעת?
מקור השם "סוללת הענק" הוא באגדה עממית. לפיה בחוף זה חי ענק ושמו פין מק'קול שבנה את הסוללה
בגרסה הרומנטית, פין רצה להגיע אל אהובתו שבאי סקוטי, בגרסאות הלוחמניות הוא היה מסוכסך עם ענק סקוטי אך במקום להלחם בו הוא התחפש לתינוק, הסקוטי נבהל מגודלו של "התינוק" וברח או שאולי הוא היה "גבר גבר" ולא רצה להילחם עם תינוק – תלוי את מי שואלים. (ניתן לראות סרטון אנימציה משעשע על כך במרכז המבקרים).
מסוללת הענק המשכנו לעוד יעד תיירותי, הגשר התלוי National Trust Carrick-a-Redew, אל הגשר וחזרה יש הליכה קצרה, עם נופים יפים ניתן לחזור באותה הדרך או לעשות את זה כמסלול מעגלי קצר. היו לא מעט תיירים, אבל היה מהמם ביופיו, והם מווסתים את כמות התיירים שעולה עליו כך שזה לא מפריע. שני האתרים מומלצים מאוד ושמחנו מאוד שהגענו לשם
National Trust Carrick-a-Redew
"בא לי לאכול" אמרה זוהר בקול רם. "בא לי הפסקה" אמרה נועם, "בא לי שיהיה פה שקט" שאלה ליאור כשהיא מורידה את האוזניות. לא יכולנו שלא להבחין שהמפה מנוקדת ביישובים עם השם "בא לי" Bally. בא לי טירה (Ballycastle), בא לי כסף (Ballymoney), בא לי עוד…
הידעת?
הידעת? Bally באירית משמעו עיר!
המשכנו בנסיעה לכיוון בלפסט ועצרנו לאכול בעיירה הקטנה Ballycastle במסעדת Anzac Bar and Restaurant שהיתה בהחלט מוצלחת עם מנות יותר מסוגננות מרוב המסעדות. שבעים ומרוצים מהאוכל והנופים של היום המשכנו בנסיעה.
העצירה הבאה שלנו היתה ב"שדרת עצי האשור" (The Dark Hedges) זה אתר שצולמו בו סצנות מהסדרה משחקי הכס. השדרה נמצאת על כביש ציבורי אך לא ראשי. החננו ליד והתחלנו ללכת לאורך השדרה המוצלת, טפטוף קליל ירד על פנינו, רוח קפואה נשבה וחדרה דרך המעיל והכפפות, והקור שליווה אותנו כל היום הקפיא אותנו עוד יותר. וכך למרות יופיו הקודר של המקום והרצון לשקוע באווירה של הסדרה, ברחנו די מהר חזרה לאוטו ונסענו לצימר הבא בעיירה הנידחת Magherafelt
הצימר נבחר לפי מיקום העיירה ועלות, ידענו שנשהה בו זמן קצר והוא היה בסדר גמור. יצאנו לאכול בפאב מקומי, Bryson's Bar המקומיים היו מאוד ידידותיים, הם לא רגילים לתיירים שמגיעים לעיירה שלהם ולכן ומייד כשסיימנו לאכול הזמינו אותנו לאזור הבר לשבת לשתות ולהצטלם עם הקבועים – היה ממש משעשע
יום שני
יום החזרה לדבלין, היינו אמורים להחזיר את האוטו עד 14:00 אבל רצינו להקדים להגיע. החלטנו לאכול ארוחת בוקר בדרך ולכן בסביבות 8 וחצי כבר ארזנו ויצאנו. כחובבי קפה איכותי בחרנו לעצור בעיירה הקטנה Cookstown בבית קפה מומלץ בשם Ground Espresso Bars, קפה משובח, מיוחד מאוד, סיימנו בזריזות והמשכנו עד לדבלין. הורדנו את המזוודות בדירה, הזדכנו על האוטו בלי שום בעיה וב12 בצהרים כבר יצאנו לסיבוב בדבלין .
חמושה במשקפי שמש ובגדי קיץ אופנתיים פסעה הפאשינסטה ברחובות דבלין ומאחוריה אדומים, מיוזעים ומקטרים את נשמתם – שאר המשפחה. מי חשב שבאירלנד יהיה חם? כהכנה לחזרה ארצה, שטף את אירלנד גל חום ובדבלין הרקיעו הטמפרטורות ל 26 מעלות, בצל היה נעים עד קריר, אך בשמש היה קצת חם ולראשונה בטיול טישרט היתה החולצה המועדפת.
ביום וחצי שבילינו בדבלין ביקרנו בספריה של טרינטי קולג', בהחלט ספריה מהמרשימות ביותר שראיתי ומצדיקה ביקור. את הכרטיסים קנינו במקום בלי שום תור וגם לספריה נכנסו מייד הספרייה היתה קרירה ונעימה אבל הריח אוי הריח. הריח העיד על העדר שימוש בדאודורנט של מבקרי הספריה.
חוץ מזה שוטטנו ברחובות, הצצנו על חנויות, שתינו מילקשייק נוטלה, שתינו קפה, בבית קפה מיוחד שהבריסטה שלו זכה במקום מכובד באליפות הבריסטות העולמית – Proper Order Coffee. ואכלנו ארוחת צהריים טעימה ב DELI147 שזכרנו מתחילת הטיול ולא התאכזבנו
לפנות ערב עלינו על אוטובוס הרוחות, את הכרטיסים ניתן לקנות בשעות היום בקופות או באינטרנט, אנחנו היינו ספונטניים והגענו לאוטובוס ללא כרטיסים. לשמחתנו היה מקום ורכשנו כרטיסים מהנהג. החוויה הייתה משעשעת למדי. לארוחת ערב אחרונה לקחנו טייקאווי אסייתי ליד הדירה.
יום שלישי
הטיסה שלנו היתה מיועדת להמריא ב- 6 בבוקר, כך שלשדה התעופה היינו צריכים לצאת בסביבות 3, לא מצאנו דרך להזמין מונית מראש אך כל מי ששאלנו (כולל נהגי מוניות) אמר לנו, פשוט להגיע לרחוב הראשי Drumcondra ושעליו נוסעות, יום ולילה, מוניות רבות, ואכן כך עשינו וזה בהחלט פתרון מצוין.
חזרנו לארץ לחום, ללחות, לעבודות הבית, לעבודות המפרנסות… לחיים.
טיפ: כדי להגיע ממרכז דבלין לשדה התעופה במונית עלות כ30 יורו, בשעות הלילה כ20 דקות נסיעה. ניתן לעצור ברחוב Drumcondra בכל נקודה שתבחרו. אפשרות נוספת: אוטובוס יש תחנות בכל מיני מקומות, קניית כרטיסים ותחנה יש באזור זה: O'Connell Street Upper O'Connell Street Upper, North City, Dublin
קניה באינטרנט ופרטים נוספים: https://www.dublinairport.com/to-from-the-airport/by-bus/dublin-buses
אוכל ולינה
לינה:
לינה בדולין: צימר נחמד, מעט מרוחק מדולין, מאובזר בכל מה שצריך, בעלת בית נחמדה מאוד
Fanore Holiday Cottages, Murrooghtoohy South, Co. Fanore
לינה בדרך לדבלין: ישנו בשני צימרים מזדמנים שהיו בנתיב הנסיעה שלנו וזה הערך היחידי שלהם
לינה בדבלין: דירה לא מאוד מומלצת:
Renovated 3 Bedroomhome
מסעדות
Maison Gourmet, Henry St Henry St, Kenmare, Co. Kerry
Durty Nelly's, Bunratty West, Bunratty, Co. Clare
Gus O'Connor's Pub, Fisher St, Ballyvara, Doolin, Co. Clare, V95 FY67
Doolin Café, Toomullin, Doolin, Co. Clare
Seaweed Cafe, Inisheer, Co. Galway
Hazel Mountain Chocolate, Oughtmama, Bellharbour, Co. Clare, H91
Le Fournil, 2 Tobergal Ln, Abbeyquarter North, Sligo
Anzac Bar and Restaurant, 5 Market St, Ballycastle
Bryson's Bar, 24-28 Union Rd, Magherafelt
Ground Espresso Bars, 11-13 James St, Cookstown
Proper Order Coffee, 7 Haymarket, Smithfield, Dublin
DELI147, 147 Parnell St, Rotunda, Dublin
אתרים שביקרנו:
Gap of Dunloe, Dunloe Upper, Co.
Bunratty Castle & Folk Park, Bunratty West, Bunratty, Co. Clare
Inisheer, Aran Islands in Galway Bay
Moher Hill Open Farm and Leisure Park, R478, Ballysteen, Co. Clare
Cliffs of Moher, Lislorkan North, Liscannor, Co. Clare
Poulnabrone Dolmen, Poulnabrone, Co. Clare
Giants Causeway, Bushmills
National Trust Carrick-a-Redew, County, 119a Whitepark Rd, Ballintoy, Antrim, Ballycastle
The Dark Hedges, Bregagh Rd, Stranocum, Ballymoney
Trinity College Dublin, College Green, Dublin 2
Ghost Bus Tour O'Connell Street Upper O'Connell Street Upper, North City, Dublin
הפוסט סגור לתגובות