אירלנד - מחוז 3 הטבעות
שבועיים באירלנד: חלק שני ובו על 4 ימי טיול, 3 טבעות והרבה מאפים
עוד בארץ הסתכלנו על המפה וניסינו להבין היכן הכי כדאי להתמקם כשמגיעים למחוז קרי. בתכנית שלושת הטבעות: ברה, דינגל וקרי וכמובן אזור קילרני. בסוף בחרנו בעיירה קנמר שנמצאת בערך באמצע של כל המקומות אליהם רצינו להגיע ושם שכרנו לנו צימר גדול ומרווח לחמישה לילות
יום שבת – טבעת ברה
השתדלנו לחלק את הימים לפי תחזית מזג האוויר ולהגיע לאזורים הפחות מתויירים בסופ"ש. ולכן ביום הטיול הראשון שהיה שבת החלטנו לנסוע לטבעת ברה ולטייל ב: Gleninchaquin Park
כמשפחה, אופי הטיול שלנו נינוח במידת האפשר (יש שיגידו עצלני – אנחנו אומרים נינוח) לא אוהבים לקום מוקדם ולא מרגישים שצריך להספיק כמה שיותר, כל ההקדמה הזו נועדה כדי להסביר שעל הבוקר עצרנו בלב העיירה קנמר לסיבוב הכרות קצר
הצצה זריזה בחנויות, הבהירה לנו שזה לא מקום לשופינג (מאפיין את אירלנד באופן כללי) אבל מצאנו לנו פטיסרי צרפתי לקפה ומאפים בשם Maison Gourmet מחוץ לפטיסרי השתרך תור של ממתינים, זה קצת הרתיע אותנו בהתחלה אבל התור זז מהר וההמתנה הייתה שווה את פאי התותים המעולה והפחזניות העסיסיות והקפה שהיה אחד המוצלחים בטיול כולו.
היה כל כך מוצלח שחזרנו אליו כמעט כל יום. (מישהו צריך לבדוק שהם שומרים על רמה…) אחרי שמיצינו את הסיבוב בקנמר נסענו לפארק. בגלל שאף אחד מאיתנו לא הצליח לבטא את בליל האותיות הזה Gleninchaquin, החלטנו שהוא יקרא "הפארק שאין לנקוב בשמו".
בכניסה לפארק (שאין לנקוב בשמו) יש חניה קטנה ומפה גדולה עם המסלולים המומלצים בפארק. שילמנו דמי כניסה של כ5 יורו לאדם והתחלנו לצעוד ב Heritage Trail
המסלול הזה עובר בסמוך לשני האגמים היפים של הפארק ומטפס אל מעל המפל הגדול, בדרך זכינו בתצפיות נוף נפלאות על כל האזור. המסלול לקח לנו כשעה וחצי, היה מגוון ויפה – מומלץ.
תמונות מהפארק שאין לנקוב בשמו (Gleninchaquin)
מהון להון כבר הגענו לשעת צהריים מאוחרת, הקפה והמאפה של הבוקר כבר מזמן נשכחו והרעב הכתיב לנו את הצעד הבא. בעצתה של מנהלת הקבלה של הפארק נסענו לאכול בפאב המקומי כעשרים דקות נסיעה מהפארק Helens bar and bed and breakfast, פאב באווירה של כפר דייגים מרוחק ונידח (שזה בערך ההגדרה של המקום) – שוב הופתענו לטובה מהאוכל, אנחנו הסתפקנו בטוסטים וצ'יפס שהיו בסיסיים אך טעימים. ממה שראינו מסביב, התרשמנו שחובבי מאכלי דגים (זה לא אנחנו) ימצאו שם מבחר מנות רחב ומוצלח למדי.
יום ראשון – טבעת דינגל
ליום הטיול השני שלנו באזור, בחרנו להרחיק עד טבעת דינגל, חלפנו בקלילות על פני קילרני והתחלנו לנסוע למעמקי הטבעת. בפועל זו היתה נסיעה ארוכה מאוד, ודן (הסבלן) לא פספס את ההזדמנות להזכיר לנו שהוא נושא בנטל הנהיגה לבד. הנסיעה היתה כל כך ארוכה שלזוהר (הספרנית) נגמר מה לספר לנו ולליאור (אזניות) נגמר הפלייליסט.
הנקודה הראשונה שראינו היתה Inch Beach, ראינו הרבה מאוד אנשים שבאו לחוף, שמים כחולים ושמש בוהקת, מיד חשבנו שהנה יש לנו הזדמנות ללכת לים. מצאנו חניה ירדנו מהאוטו ומיד קפאנו מקור! עם הזנב בין הרגליים וקנאה בלב על העמידות לקור מעוררת ההשראה של האירים (נראה אותם עומדים באוגוסט בישראל). חזרנו לרכב והמשכנו ליסוע.
חלפנו על פני העיירה דינגל שהיתה עמוסה במטיילים והמשכנו לאורך החוף עם עצירות בנקודות תצפית עד שהגענו לגולת הכותרת של היום ואחת מגולות הכותרת של הטיול Dunquin Harbour
"דרקריס, שאגה חאליסי, אם הדרקונים, תוך כדי שהיא יורדת במדרגות לכיוון הים, משק כנפי דרקון נשמע מעלינו והצי של בית לאניסטר החל לעלות באש לנגד עינינו". "זוהר, על איזה חלק מהסיפור את מדברת"? שאלנו בתמהון
אין ספק שהדמיון משתולל במקום כזה והמצלמה עובדת שעות נוספות, ובסופו של דבר רק הרעב גרם לנו לחזור לאוטו ולהמשיך בנסיעה. המשכנו כעשר דקות למסעדת דרכים חביבה למדי ששמה Tig Áine והתחלנו את דרכנו הארוכה חזרה לקנמר, הגענו עייפים אך מרוצים.
את היום סגרנו במסעדת מלון Lansdowne Arms Hotel, בקנמר. הלכנו לשם כי הייתה שם הופעה של מוזיקה אירית באותו יום, אבל היה מקום רק בחדר האחורי שבו לא שומעים או רואים את המופע. האוכל היה מוצלח (ולראיה חזרנו לשם שוב) והמעט ששמענו מהמופע (בזמן שחיכינו שיארגנו לנו שולחן) הספיק לחלק מהמשפחה עד סוף הטיול.
יום שני – קילרני
סוף השבוע חלף והיעד שלנו הוא קילרני, רצינו שהיום יהיה קצת יותר נינוח וקליל לעומת שעות הנסיעה הרבות שחווינו ביום הקודם. אספנו את הקפה היומי שלנו בפטיסרי (וגם כמה מאפים) ויצאנו לדרך.
הידעת?
רוב האנשים חושבים שה – Ladies’ View נקרא כך כי המלכה ויקטוריה ביקרה בו ב-1861 אבל בעצם היו אלו בנות הפמליה שלה שביקרו שם והן נתנו למקום את השם כי אהבו את הנוף
מכאן המשכנו למפלי טורץ' Torc Waterfall, כאן כבר בהחלט הורגש עומס באנשים והמפלים היו חביבים אך לא מאוד מרשימים (ייתכן שבאביב הזרימה יותר חזקה ומרשימה).
מיצינו את המפל במהירות ונסענו לחניון של בית מקרוס Muckross House, משם התחלנו בהקפת האגם, עצרנו ב- Dinis Cottage להפסקת גלידה וקפה. משם אפשר גם לחזור בשייט, אנחנו בחרנו באופציה הרגלית. המסלול כולו, כולל הפסקות לקח כ4 שעות של הליכה מישורית ונעימה. (ניתן גם לעשות אותו עם אופניים)
כחובבי פנטזיה מושבעים לא היתה ברירה ואת היום חתמנו בפאב בסגנון שר הטבעות שנמצא בלב העיר קילרני The Shire Bar & Cafe. העיצוב בסגנון מחילה של הוביט היה נחמד מאוד. האוכל היה בסדר גמור. עשינו סיבוב קצר ברחובות קילרני אבל הערב כבר ירד והתחיל להיות קר. אספנו את עצמנו וחזרנו לצימר
יום שלישי – טבעת קרי
יום הטיול הרביעי והאחרון לאזור זה, לסיום שמרנו את טבעת קרי. הצימר שלנו נמצא ממש על כביש הטבעת ולכן על הבוקר יצאנו לדרך (בלי קפה ומאפה, מה שהוביל לסדרה של מרמורים מהמושב האחורי… והקדמי.)
חלפנו באיטיות על פני העיירה סנים (Sneem). "עיירה של סינים??" קראה הפאשניסטה בזעזוע "כאילו לא מספיק קשה עם המבטא האירי??" היו הרבה אנשים בעיירה, כנראה גם סינים, אבל דרכנו אצה לנו לנקודות הטבע של הטבעת כך שהמשכנו בנסיעה והסתפקנו בתצפית מהרכב.
את העצירה הראשונה עשינו ב – Whitestrand, Killeen חוף קטן וציורי עם מראה קצת קודר וחורפי, מה שלא הפריע למשפחה מקומית להסתובב שם עם בגדי ים בזמן שאנחנו מתעטפים היטב במעילים
משם המשכנו לDerrynane – Beach, הלכנו מהחניון כרבע שעה, דרך גבעות חול לחוף מהמם ביופיו, גם שם כמו בחוף הקודם היינו לבד עם עוד כארבעה אנשים
בדרך ליעד המרכזי של היום, צוקי קרי, עצרנו לקפה ועוגה במפעל שוקולד מקומי שנקרא: Skelligs Chocolate and Cafe, הקפה היה טוב והעוגות חביבות וסיפקו את מנת האנרגיה שהיתה דרושה לנו כדי להמשיך בדרכנו, אבל בתור חובבי שוקולד מושבעים קצת התאכזבנו
המשכנו בנסיעה עד ל Cliff view שם עצרנו לתצפית על האזור כולו ומשם נסיעה של כמה דקות עד לצוקי קרי (Kerry Cliffs). השארנו את האוטו בחניון, שילמנו דמי כניסה וקדימה לצוקים. המקום מאוד מסודר עם שביל שהולך לשתי תצפיות משני הצדדים. קראתי תאוריות שונות ומשונות שמסבירות לאיזה צד להגיע קודם ומה השעה/הזוית/הנקודה – הכי מוצלחת (תאוריות דומות קראתי גם על צוקי מוהר) בפועל פשוט זרמנו לנו מצד לצד – היה מרשים מאוד
טיפ חשוב! תביאו מעיל, הרוחות שם חזקות
אחרי כמה ימי נסיעות באירלנד, הגענו לכמה תובנות על הכבישים באי האמרלד, והנה הן מוצגות בפניכם (שימו לב – הוראות אלו נכתבו בדם):
- הכל הפוך!! עדיין אנחנו נבהלים כשרכב ללא נהג מתקרב אלינו, עדיין נכנסים לצד הלא נכון של הרכב בבוקר
- אין דבר כזה כביש חד סטרי. גם בכביש הכי צר שבו המראות של האוטו נשרטות מהשיחים, זה כביש דו סיטרי
- המהירות המינמלית היא 80 קמ"ש, כן כן , גם בכביש הדו סיטרי שהרגע תיארתי
- לנווט כשהכל הפוך, תחת תנאי לחץ ואימה ממכוניות שמגיחות מאחורי סיבוב במהירות של לפחות 80 קמ"ש בכביש צר ומתפתל – בלתי אפשרי (לפחות לטענתי, הבנות טוענות שהן ניווטו והכל היה בסדר)
- עדיף ליסוע עם עיניים עצומות ומחשבות חיוביות בלב, שום דבר אחר לא יעזור
השעה היתה כבר שעת צהריים מאוחרת ואנחנו התחלנו את החצי השני של הטבעת ובמגמת חזרה לקנמר. עלינו על האי ולנטינה, חשבנו לעשות שם מסלול הליכה קצר ב – Bray Head loop walk אבל השעה כבר הייתה קצת מאוחרת וידענו שיש לנו עוד דרך ארוכה
חצינו את האי בנסיעה עד למעבורת Valentia Island Car Ferry, המעבורת נוסעת הלוך וחזור רצוף, כל סיבוב אורך כחצי שעה סה"כ, מאחר ובדיוק כשהגענו ראינו אותה עוזבת, נכנסנו למסעדה ליד הרציף, The Royal Hotel Valentia ונשנשנו לנו צ'יפס ושתיה עד שהמעבורת חזרה. האמת היא שאני לא זוכרת את זה, אבל הבנות טוענות שזה היה הצ'יפס הכי טוב בכל הטיול!
הידעת?
במחוז קרי נמצא ההר הגבוה ביותר בכל אירלנד – Carrauntoohil, גובהו 1038 מטר(לשם השוואה, גובה החרמון 2814 מטר) למרבה הפלא, שטח ההר נמצא בבעלות פרטית של 4 משפחות מקומיות
המשכנו להקיף את הטבעת, ולתצפת על הנוף אבל העייפות החלה לתת אותותיה ובשלב מסויים כיוונו את הוייז חזרה לצימר בקנמר והתחלנו לחזור. למרות העייפות הפיזית וגם השובע מנופים (השעה היתה כבר כ17:00) לא יכולנו שלא להבחין שאנחנו נוסעים בדרך מדהימה ביופיה, שהגיעה לשיא ב Ballaghbeama Viewing Point . אין מה לדבר, היה מדהים והדרך הוכתרה כאחת הנסיעות היפות ביותר בטיול כולו.
הגענו לצימר עייפים מאוד ובחרנו לערב האחרון לחזור שוב למסעדת לנדסום בקנמר, בלי מוזיקה אירית!!
סיכום מחוז הטבעות:
כשהזמנו את הלינה בקנמר חשבנו שטיול כוכב מאוד מתאים למחוז הזה וניסינו להתמקם בנקודת מפתח שתאפשר הגעה נוחה לכל האזור. ההתמקמות בקנמר היתה טובה, אבל בדיעבד היינו ישנים בקנמר רק 3 לילות ומטיילים את טבעת ברה ואזור קילרני ואז היינו ממשיכים לטבעת קרי וישנים עוד 2 לילות בטבעת קרי או אחד בטבעת קרי ואחד בטבעת דינגל, וזה כדי להשאיר יותר זמן לשהות באתרים ובחופים ולהפחית את הנסיעות הארוכות.
חשבנו שנספיק להגיע ל- Gap of Dunloe באחד משלושת הימים של טבעת קרי, דינגל או ביום של קילרני אך הימים היו ארוכים ועמוסים בנסיעות ולא מצאנו את הכוח לזה, בסופו של דבר ביום שבו עזבנו את האזור נסענו משם ועל כך בפוסט הבא
אוכל ולינה
לינה:
צימר שהוא חלק מכפר נופש ולכן לא מרגיש כמו מקום חם ואישי, אך מאובזר היטב, 3 חדרי שירותים ורחצה, ארבעה חדרי שינה, שקט, חניה צמודה – היה מאוד נוח
Dunkerron Woods Holiday Homes, Sneem Road, Dunkerron, Kenmare
:מסעדות
Helens bar and bed and breakfast, Kilmakilloge
Maison Gourmet, Henry Street, Kenmare
Lansdowne Arms Hotel, Main St, Kenmare
Tig Áine, Graigue, Co. Kerry
The Shire Bar & Cafe, Michael Collins Place, Killarney
Skelligs Chocolate and Cafe, St. Finians Bay, The Glen, Ballinskelligs
The Royal Hotel Valentia, Market St, Knightstown, Valentia Island, Co. Kerry
אתרים שביקרנו:
Gleninchaquin Park, Gleninchaquin, Kenmare, Co. Kerry (http://gleninchaquinpark.com)
Inch Beach, Ardroe, Inch Beach, Co. Kerry
Dunquin Harbour, Ballyickeen Commons, Co. Kerry
Ladies’ View, Ring of Kerry, Derrycunihy, Co. Kerry
Torc Waterfall, Cloghereen Upper, Killarney, Co. Kerry
Muckross House, The National Park, Dromyrourk, Killarney, Co. Kerry
Whitestrand Beach, Killeen, Co. Kerry
Derrynane Beach, Darrynane More, Co. Kerry
Cliff View, Skellig Ring, Allaghee Beg (North), Co. Kerry
Kerry Cliffs, Skellig Ring, Foilnageragh, Portmagee, Co. Kerry
Ballaghbeama Viewing Point, Ballaghbeama Gap, Derrynablaha, Co. Kerry
מעבורת באי ולנטינה:
Valentia Island Car Ferry, Valentia Island, Knight's Town, Co. Kerry
למעבר לחלק הראשון: אירלנד – אי האמרלד
כייף לקרוא את הפוסטים שלך.
אנחנו בסוף הטיול באירלנד (3שבועות) בנחת, כשעדיין מרגישים רתיעה מנסיעות ארוכות, אבל מרוגשים ללא הרף מהיופי הנקיון והאדיבות