היעד המפתיע של קיץ 2019
שבועיים באירלנד: חלק ראשון ובו על הנחיתה בדבלין, גלנדלוך והדרך לטבעת קרי
מה זה כל הירוק הזה? כמה כבשים יש כאן? כמה כבישים יש כאן? איפה יש מזקקת ויסקי או אולי מבשלת בירה? איך נראה הגבול בין אירלנד לצפון אירלנד?
אלו רק חלק משלל שאלות שרצו לי בראש בקיץ 2019 תוך כדי נסיעה בכבישי אירלנד הצרים להפליא
הכל התחיל עם הודעה מפתיעה מהצבא, הגיוס של ליאור הוקדם בארבעה חודשים לאוגוסט. חלומות שטיפחנו שנה וכללו טיול ליפן לפני הגיוס, התנפצו לי בפנים ובבית השתררה אווירת נכאים כשהבנתי שבין סיום הבגרויות לגיוס נשארה לנו רק אופציה אחת – טיול בחודש יולי!!
חודש יולי! איך מטיילים בחודש יולי? חם!! יקר!! צפוף!! דברים שמנוגדים לערכים המקודשים של המשפחה שלנו. בכל זאת, כשאין ברירה אין ברירה
רעיונות התחילו להיזרק לאוויר, כונסה ישיבה משפחתית ועוד שתיים שלוש ישיבות משפחתיות , התייעצות עם כמה חברים טלפונים והשתטחות על קבר צדיקים אחד (NOT) כל זה בחיפוש אחר רעיון – לאן אפשר לנסוע בחודש יולי? והתשובה (כאמור) – אירלנד אי האמרלד
When Erin first rose from the dark swelling flood
God bless'd the green island and saw it was good
The em'rald of Europe, it sparkled and shone
In the ring of the world the most precious stone
"William Drennan: "When Erin first rose"
משתתפי הטיול:
ליאור אוזניות – גיבורת המשבר, החיילת לעתיד, אושיית אינסטגרם, פלייליסט אינסופי, מחשבות והגיגים של רגע לפני גיוס.
נועם הפאשניסטה – כנראה שיש לה את התיק של מרי פופינס, כי עם טרולי קטן היא תמיד הצליחה להראות מסוגננת ואופנתית. כוח העל שלה הוא לחייך בנימוס למקומיים ולהעמיד פנים שהמבטא שלהם לא מבטל כל אופציית תקשורת.
זוהר הספרנית – מלאה בסיפורים על החברים והחיים, סופרת כמה זמן נשאר עד הארוחה הבאה ובשאר הזמן קוראת ספרים
דן הסבלן – סוחב את המזוודות הכבדות, סובל מהנהיגה בהילוכים בצד שמאל וחסר סבלנות לטעויות הניווט שלנו
גלית ה(כמעט)כל יכולה – יכולה לבשל, יכולה לכבס, יכולה לתכנן מסלולים, אבל לא יכולה לנווט
וכך יצאנו לדרך, משפחה עם הפרעת קשב כללית, חסרי סבלנות, מאותגרי אוכל אך אוהבי טבע, טיולים ואת עולם הפנטזיה וכמובן מכורים למתוקים
נחתנו בדבלין ב-23:00, ביקורת גבולות, מונית הישר למלון וישר לישון. (המלון נבחר בשל קרבתו לתחנת השכרת הרכב, במרכז העיר וקבלה פתוחה 24/7), יחד עם נהג שאת הסודנית שלו הבנו יותר טוב מאת האנגלית, התברברנו ברחוב הראשי של דבלין עד שמצאנו את המלון שלנו
פקיד הקבלה, שמנהל בו זמנית את הקבלה והפאב, הגיע שמח, טוב לב ומעט שיכור כדי לקבל את פנינו ומיד נשלחנו לחדרים שהיו חביבים למדי ונקיים אבל סובלים מרעש שמגיע מהרחוב, היינו עייפים מאוד ולכן זה לא ממש הפריע לנו
יום רביעי
השכם בבוקר התעוררתי, ובלב חפץ הלכתי להתקלח, מקלחת יפה ומאובזרת אבל…. איך פותחים את המים? מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאלה, מסובבת, לוחצת מושכת, בועטת, צועקת ו… וכלום לא קורה. מיד הזעקתי את דן הטכנולוג לפתור את המשבר הקיומי שנפל עלי. דן סקר את המקלחת בעיון ומייד הבחין שמהתקרה משתלשל לו חוט רנדומלי שאחראי על זרימת המים במקלחת, לא יכולה להגיד שהבנתי את הפטנט אבל לפחות זכיתי למקלחת חמה
את הרכב הזמנו ל14:00 כך שמיד אחרי ארוחת בוקר יצאנו לשוטט קצת באזור המרכזי של דבלין, שטפנו את העיניים ודגמנו חנויות, טעמנו מילקשייק נוטלה משוגע וקינחנו בכריכים מצוינים ב – DELI147
ב14:00 הגענו לאסוף את האוטו, בחרנו רכב מרווח ככל האפשר כדי למנוע חיכוכים (פיזיים ונפשיים) במושב האחורי והופ אנחנו על כביש M50 בדרך לוויקלו.
בדרך נכנסנו למפל פאוורסקורט (Powerscourt Waterfall). המפל נמצא כחמש דקות הליכה מהחניון. הוא מרשים מאוד, מוקף במדשאות ירוקות, השביל המרכזי רחב ונוח. עשינו כמה פוזות למצלמה וחזרנו לחניון.
ליד החנייה יש מגרש משחקים וחנות מזכרות קטנה שמוכרת קפה, גלידה ועוד. אחרי הפסקת התרעננות חזרנו לאוטו והמשכנו לכיוון הצימר שלנו לשני הלילות הקרובים.
בדרך, החלטנו לעבור במעבר סאלי (Sally Gap), האמת? לא הבנו על מה ולמה מציינים את הנקודה הזו, בדיעבד גילינו שיש לה משמעות היסטורית עבור האירים (זה מעבר הרים שנמצא על כביש שנבנה על ידי הצבא הבריטי בתקופת המרד האירי ב1798, כדי שיוכלו לתצפת על המורדים האיריים באזור) אבל חוץ מזה אין שם כלום
כמה דקות נסיעה ממעבר סאלי, יש תצפית על אגם Lough Tay הידוע בכינוי "אגם גינס". האגם מכונה כך בגלל שהוא חלק מאחוזת גינס וגם נראה (לטענת האירים) כמו פיינט של גינס, אני לא יודעת איך פיינט של גינס נראה אבל התצפית היתה מאוד מרשימה ובהחלט מומלץ להגיע אליה
התצפית על אגם Lough Tay
הידעת?
גינס היא מבשלת הבירה הגדולה והידועה ביותר באירלנד וקיימת כבר משנת 1759
יום חמישי
שמונה בבוקר, מסיטה את הוילון, שמיים כחולים, כרי הדשא מנוקדים בכבשים, ארנב קטן חוצה את שביל הגישה לצימר, מושלם! לרגע אפפה אותי שלווה אבל אז נזכרתי שאני לא בחופשת בטן-גב אלא בטיול ואני לא לבד אלא עם כל המשפחה ולכן יש תור למקלחת ותור לשרותים וכמובן שמישהו צריך לדאוג לארוחת בוקר…
בניסיון לנצל את העובדה שאנחנו בחו"ל (או במילותי המדויקות "אני לא רוצה להיות הטבחית שלכם גם פה") החלטנו לאכול בבית הקפה המקומי (המומלץ!), זה לא היה קל וגם לא טעים או משביע. החוויה הקולינרית המפוקפקת הזו עוררה התקף חרדה משפחתי לגבי העתיד לבוא (מבחינת אוכל), והבנות התחילו להתחנף אלי, כדי שאשקול לבשל לבד לפחות חלק מהארוחות בהמשך הטיול
משם קפצנו לביקור חוויתי במוזיאון בית הכלא המקומי Wicklow Gaol, בובות שעווה ממתינות בכל חדר בכלא ומספרות על עצמן ועל ההיסטוריה של המקום, בחדרים הראשונים התלהבנו אבל זה המשיך והמשיך והמשיך והיו ממש הרבה חדרים… תלבושות הוינטאג' של הדמויות דכדכו את הפאשינסטה, ליאור שמה את האוזניות כדי שיהיה לה יותר מעניין כך שדי מהר איבדנו את הסבלנות ויצאנו. כמובן שעצרנו בקיפטריה של המקום כדי לדגום את הקפה (סביר) והמאפים הביתיים החביבים שהמתיקו לנו את הבוקר
מוזיאון בית הכלא – Wicklow Gaol
אחרי הכלא, נסענו לפארק גלנדלוך (Glendalough park). הפארק הזה, הוא ללא ספק גולת הכותרת של האזור. בחרנו במסלול הקלאסי שכלל הליכה דרך עיר המנזרים
המשכנו גם אל האגם התחתון, האגם העליון ועד למבצר שאחריו ומשם את כל הדרך חזרה. הפארק ירוק ומקסים. האזור של האגמים יחסית עמוס במטיילים, אבל אחריהם כמעט אף אחד לא ממשיך ולכן היינו כמעט לבדנו. הדרך היתה יפה ולא קשה – מומלץ
המבצר ההרוס
ארוחת ערב מוקדמת אכלנו במסעדת הדרכים Wicklow Heather Restaurant בסמוך לפארק, האוכל לשמחתנו, היה די טעים
In her sun, in her soil, in her station thrice blest,
With her back towards Britain, her face to the West,
Erin stands proudly insular, on her steep shore,
And strikes her high harp 'mid the ocean's deep roar
יום שישי
ביום השלישי של הטיול, ציפתה לנו נסיעה ארוכה עד לקנמר שבמחוז קרי. כדי לחלק לשניים את הנסיעה הארוכה, החלטנו לנסוע דרך העיירה קוו (Cobh) . קוו, עיירת נמל קטנה וחביבה, ידועה בעיקר בשל היותה תחנת ביניים של הטיטאניק בדרכה (הלא כל כך מוצלחת) מאנגליה לניו יורק
ואכן ממש בנמל, במקום האמיתי בו עגנה הטיטאניק וממנו יצאה לדרכה האחרונה, ישנו מוזיאון קטן ובו אפשר לראות כיצד נראו חלק מהחדרים בטיטאניק, לצעוד על המזח המקורי, לשמוע סיפורים על תושבי האזור שהפליגו מאנגליה או מאירלנד ולגלות מה עלה בגורלם
בתחילת הסיור, כל אחד מקבל שם של אחד מהמקומיים שעלו על הטיטאניק ובסיום מגלה אם הוא שרד או לא! אצלנו, אלו שלא שרדו זכו בתורנות שטיפת כלים! בסה"כ חוויה חביבה למדי
הידעת?
הסרט "טיטאניק" (1997) בבימויו של ג'יימס קמרון, זכה בעשרות פרסים ובהם 11 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר והיה הסרט המכניס ביותר בכל הזמנים,עד שב – 2009 הודח על ידי הסרט "אווטאר"
אחרי הסיור במוזיאון, הסתובבנו קצת באזור המזח שהוא האזור התיירותי של העיירה, לא היינו מאוד רעבים ולכן הסתפקנו בגלידה וחטיפים לדרך
משם המשכנו בנסיעה של עוד שעתיים לצד השני של אירלנד, מחוז קרי, שם נמצא הצימר שלנו לימים הקרובים. זו הייתה הזדמנות לתרגל את הנהיגה בצד ההפוך בכבישים שבאותו זמן חשבנו שהם צרים מאוד!
מידע שימושי
- טיסת לופטהאנזה, דרך מינכן וחזרה דרך פרנקפורט
- בנמל התעופה יש תחנת מוניות מסודרת ביציאה מצד ימין (היה תור ארוך שהתקדם במהירות ובסדר מופתי בעזרת סדרן) הנהג הפעיל מונה, עלות 25 יורו (למרכז העיר יעלה כ30 יורו)
- רכב שכור: Budget Car Rental Dublin City Centre – North
- כביש האגרה M50 – הורדנו את אפליקציית M50 ומיד שילמנו דרכה את דמי הנסיעה על הכביש, מכניסים את מספר הרכב ובוחרים מספר נסיעות (חובה לעשות זאת עד 24 שעות אחרי הנסיעה).
אוכל ולינה
לינה בוויקלו: צימר מקסים, מאובזר, אזור כפרי ושקט, בעלי בית מקסימים
Lodge Sycamore Hill B&B, New Line Road, Barnacoyle Big, Newcastle, Co. Wicklow
:מסעדות
DELI147, 147 Parnell St, Rotunda, Dublin
Wicklow Heather Restaurant,, Glendalough Road, Ballard, Laragh, Co. Wicklow
אתרים שביקרנו:
Sally Gap, Old Military Rd, Powerscourt Mountain, Co. Wicklow
Powerscourt Waterfall, Powerscourt Estate, Enniskerry, Co. Wicklow.
Lough Tay, Ballinastoe, Co. Wicklow
Glendalough Park, Unnamed Road, Derrybawn, Co. Wicklow
Wicklow Gaol, 1 Kilmantin Hill, Corporation Lands, Wicklow, A67 Y337
Titanic Experience Cobh, 20 Casement Square, Kilgarvan, Cobh, Co. Cork
הפוסט סגור לתגובות